לא תאמינו מה אומרת עליכם החתימה

כשהגעתם לכיתה א' לימדו אתכם את אותיות הא' ב'. המורה כתבה את האות א' וכולם כתבו אחריה בדיוק מרהיב את האות א'. המורה הראתה כמה מרווחים צריך להשאיר בין אות לאות וכולם עשו בדיוק את אותו הדבר, השאירו מרווח תקין בין אות לאות. כנ"ל עם השוליים. אבל..... אף אחד מעולם לא לימד אתכם איך לחתום. זהו ביטוי אישי שלכם ורק שלכם. איש לא הראה לכם איך לחתום. נטו אתם. מה אתם רוצים להציג כלפי חוץ ומה באמת אתם רוצים להיות. בדרך כלל אותה חתימה ששרבטתם בגיל ההתבגרות בעמוד האחרון של המחברת, או שניסיתם להעתיק מההורים נשארה איתכם עד עצם היום הזה, אהההם למעט שינויים קלים פה ושם. אבל אם יבקשו מכם עכשיו לשנות אותה ולעשות משהו אחר תתקשו מאוד! כי בבסיסה היא נשארת אותו הדבר. תבדקו את עצמכם.

ראשי ממשלה חותמים בחתימתם על הסכמי שלום, בבתי המשפט יבדקו אם החתימה אותנטית או מזויפת, בבנק יבקשו שתחתמו על מסמכים וחוזים בעלי ערך כספי, וכשתחתמו על צ'ק הוא יהפוך רשמית לכסף.

 

החתימה מורכבת מ-3 אלמנטים:

 

שם המשפחה מייצג את השייכות המשפחתית והתדמית החברתית. ניקח לדוגמה את ראשי הממשלה או הרבנים. כשתפנו אליהם לא תקראו להם בשמם הפרטי, אלא הרב אבוחצירא או מר נתניהו. תייחסו להם כבוד, סטאטוס ומעמד חברתי. בביתם הפרטי ישתמשו בשמם. אז אם חתמתם רק את שם משפחתכם סביר להניח כי אתם חשים גאווה משפחתית, או שמא אתם שמים את הצרכים המשפחתיים כקודמים לצרכים האישיים שלכם. אולי גם רגשי נחיתות כלפי עצמכם.

 

השם הפרטי מייצג את "האני" שלכם והדימוי העצמי. יכול להעיד על אהבה עצמית, צורך בתשומת לב ודחף להוכיח את עצמכם.

 

הרפרפת, זוהי התוספת שכל אחד עושה אותה כאוות נפשו. אחד חותם את שמו ומוחק אותו עם קו- כאן ישנה נטייה של הכותב לבטל את עצמו, לא להאמין ביכולותיו, לחוש חוסר סיפוק עצמי, נוקשות והחמרה עם עצמו. אחר יחתום את שמו ויקיף אותו בעיגול- כאן מדובר במצוקה שהכותב חש, שכן מסגור החתימה מעיד על חשדנות, הסתגרות והתבצרות הכותב בעולמו, מקיף עצמו בחומה ולא מאפשר לאיש להתקרב אליו.

כתב היד מציג לנו את ההרגשה הפנימית האמיתית של הכותב והחתימה מציגה לנו כיצד הכותב מציג עצמו כלפי חוץ ואיך הוא רוצה להיות באמת. פערים קיצוניים בדרך כלל מצביעים על חוסר יושר, ניסיון להסוות, ואף צביעות.

ניקח לדוגמה אדם ביישן עם כתב קטן ואיטי וכשנסתכל על חתימתו ונגלה שהיא גדולה, רחבה ומלאה בתנועה. כאן אפשר ללמוד שמדובר באדם שמציג כלפי חוץ מצג שונה ממה שקורה אצלו בפועל בפנים ולבטח היה רוצה להיות פחות סגור וביישן.

לחילופין אדם מוחצן וחברותי עם כתב גדול, מהיר ומלא תנועה, ופתאום כשהוא חותם מתגלה חתימה קטנה ומכווצת, מכונסת משהו. זו כאמור שוב סתירה בין המצג שהכותב בוחר להראות לסביבה לבין האישיות שהוא מחזיק בפנים.

כדי להבין את משמעות החתימה, צריך תמיד לבדוק אותה בצמוד לכתב היד. אם נבחין בפערים בין החתימה לכתב היד כמו בדוגמאות שלעיל נוכל להצביע על פער בין התחושה הפנימית של הכותב ומרכיבי אישיותו לבין מה שהוא בוחר להראות כלפי חוץ. כאשר אין הבדלים, והחתימה קריאה וברורה, אזי מוצג לנו הכותב בצורה פשוטה צנועה וללא רצון להרשים את הסובבים.
 

לרבים מאיתנו חתימה לא ברורה, דבר המעיד על חוסר כנות, או לחילופין, צורך להיות יצירתי וייחודי.