איך אתם מתמודדים עם טעויות וכישלונות של עצמכם?
האם כשאתם טועים אתם עוברים לסדר היום? או מתעכבים על הטעות וכועסים על עצמכם? אולי אתם מאשימים אחרים במצבכם? בדיוק ברגע שטעיתם ועצרתם את רצף הכתיבה כאן אתם צריכים להתמודד עם הכישלון שלכם.
על תיקונים ומחיקות בכתב היד:
במשך היום אנחנו טועים, אנשים טועים, כל הזמן. יש כאלה שמבינים שטעו מפנימים וממשיכים הלאה, יש כאלו שטועים ומרגישים תחושת כישלון, כועסים על טעותם, על עצמם ועל המצב. ויש כאלו שטעו ומרגישים צורך עז לשפר את המצב הקיים כיוון שאינם שבעי רצון ממנו ונוצר פער בין הרצוי למצוי.
איפה כל אחד יכול למצוא את עצמו כשהוא טועה, איך אתם בעצם מתמודדים עם כישלונות? כאשר אתם טועים במהלך הכתיבה אתם מתמודדים בצורה מסוימת. ההתמודדות היא תוצאה של מהלכי נפש פנימיים שמתבטאים באופן בו אתם מתקנים ומוחקים.
קיימים כתבי יד ללא מחיקות כלל ולעומתם כתבי יד עמוסי תיקונים ומחיקות. מי שלא מוחק, יש לו צורך באסטטיקה, כותב כזה לפעמים אף יחליף דף. ומי שעמוס מחיקות זה מבטא בדרך כלל חרדות וחששות.
תיקון הטעות מבטא אחריות ואכפתיות של הכותב כלפי הקורא, לכותב יש רצון להיות ברור מובן ולדייק בפרטים. בין היתר התיקון הוא גם ביטוי למודעות שעשיתי טעות ואני רוצה לתקנה.
הנה כמה סגנונות של מחיקות ותיקונים:
1. קו מבטל המוחק בקו את הטעות. משמע- טעיתי הבנתי המשכתי הלאה. הכותב אינו מסתיר את הטעות, אין לו שום בעיה להודות בטעותו, קורה לכל אחד. לכותב כזה יש בטחון עצמי ואמונה שלמרות כישלונו הוא מודע ליכולותיו ואין לו צורך להסתיר.
2. מחיקה מטשטשת (השחרה)- הכותב מעלים את הטעות לגמרי- נכשלתי, אני לא מסכים עם הטעות וכועס על עצמי או על המצב. ככל שהכותב "מטפל" יותר בטעות הכתיבה בצורה אגרסיבית ואינטנסיבית יש להניח שמדובר בכותב בעל ביקורת עצמית מחמירה, הוא אינו סולח לעצמו ומתמלא זעם ותסכול.
3. חזרה על האותיות לשם תיקון (הכותב עובר על המילה הכתובה מספר פעמים)- הכותב מרגיש צורך לשפר את הקיים כיוון שאינו השביע את רצונו. ולגשר על הפער בין המצוי לרצוי.
4. מחיקה באמצעות טיפקס- אופיינית לגיל ההתבגרות אך לא רק. מדובר בתיקון סטרילי, מבלי ללכלך. מצד אחד לכותב יש רצון להישאר אסתטי ונקי
ומצד שני לכותב יש רצון להחזיר דברים לקדמותם מבלי להכיר בטעות ולהודות בה. זהו ביטוי לפחד מחוסר הצלחה ומתוצאות הכישלון. וגם חוסר יכולת התמודדות של הכותב עם טעויות. סוג של פרפקציוניזם.
עכשיו שימו לב כשאתם כותבים וטועים, בדיוק באותה השנייה כשזה קורה מה אתם מחליטים לעשות?